תובנות מהמיינדפולנס הבודהיסטי
- Samuel Hochman
- 18 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 3 בנוב׳
# תובנות עיקריות על מיינדפולנס והפחתת סבל רגשי
## מהו מיינדפולנס?
המיינדפולנס הוא כלי עוצמתי. הוא מאפשר לנו להבין את המקורות של הסבל שלנו. התובנה החשובה ביותר היא שהמקור העיקרי של הסבל האנושי הוא ראייה לא נכונה של המציאות. זה נובע ממשהו לא "נקי" בעדשות שדרכן אנו מתבוננים בעולם.
המיינדפולנס מאפשר לנו לשים לב לאופן שבו המיינד (החשיבה) שלנו מתעתע בנו. אנו יכולים להבחין "בסיפורים בראש" שאנחנו מספרים לעצמנו. סיפורים אלו אינם אמיתיים, והם מייצרים את הסבל שאנחנו חווים. מיינדפולנס מאמן את התודעה שלנו להחליף תדר. הוא עוזר לנו לעבור מחשיבה כפייתית משובשת, להתבוננות צלולה, שקטה ומציאותית.
מה שחשוב להבין כאן הוא שהשיבושים בתפיסת המציאות שלנו אינם רק תוצאה של טעויות. לא מדובר כאן רק בשגיאות לגבי עובדות החיים. לא מדובר כאן רק בחשיבה מוטעית או בהבנה לא נכונה. כל אלו עוסק ה-CBT בניסיון לתקן את תהליכי החשיבה שלנו. זה נדרש ומועיל, אך לא מספיק.
ההבדל בין מיינדפולנס ל-CBT
המיינדפולנס הולך מעבר לטעויות חשיבה, לעבר "תעתוע". הוא מתמקד בראייה אשלייתית. ראיית חיים שנצבעת על ידי ההתניות שלנו: תאוות, רדיפת בצע, פחדים, שנאות, התמכרויות והזדהויות שונות. כל אלו מביאות אותנו לחפש את זהותנו ואת ערכנו במקומות שבהם הם אינם נמצאים.
התיקון לראייה המעוותת הזאת לא יוכל להימצא רק דרך תיקון של מחשבות ספציפיות. הוא דורש כיבוי "האש" של הרצונות בעוצמה מופרזת, התאוות והשנאות שיצרו את השיבושים בתוכנו של ראיית המציאות.
החיים מלאים בקשיים רגשיים
החיים האנושיים מלאים בקשיים רגשיים: חולי, פרידה מאהובים, זיקנה, עוני, אלימות, מלחמות, בדידות ועוד. יש לנו מעט מאוד שליטה במה שהחיים מזמנים לנו. אבל יש לנו שליטה רבה ביחס לאופן שבו נפגוש את מה שהחיים יביאו אלינו.
מרבית הסבל האנושי נוצר לא על ידי מה שקורה לנו, אלא על ידי אופן ההתייחסות שלנו אל מה שקורה בחיינו. הרבה מהסבל בתוכנו נובע מהיאחזות שיש לחלק מאיתנו ברצונות שנראים לנו כהכרחיים לסיפוק. אנו מתעקשים שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא. זה כולל גם התעקשות שאנחנו עצמנו נהיה שונים מכפי שאנחנו.
קבלה של המציאות
למיינדפולנס בודהיסטי אין אופי של אמונות ודעות שאנחנו נקראים לאמץ. זו אינה דת, אלא שיטת אימון תודעתי. אימון שיש לו את היכולת להתמיר את ראיית העולם שלנו. בחכמה הבודהיסטית, לא מסתפקים בהצעה להתמודדות עם חרדות או דיכאון. אלא מכוונים לפתרון מוחלט וסופי לכל סוג של קושי רגשי.
דוקהא (אי-נחת) היא בעיה קיומית יסודית ואוניברסלית. לתודעה האנושית יש נטייה בסיסית לא להסתפק במה שיש לנו ולהתרכז "בחצי הכוס הריקה". אנחנו נוטים להדחיק כאבים רגשיים. מנסים לא לחשוב על היבטים מאתגרים של החיים. לומדים אסטרטגיות של הקהייה והסחת דעת, אבל זה לא פתרון יעיל.
המדיטציה ככלי לשינוי
התרגול החשוב ביותר הוא המדיטציה. מדיטציה תורמת רבות לרגיעה בתוכנו, אבל זאת אינה המטרה של המדיטציה. המטרה היא ייצוב התודעה, באופן שיאפשר ראייה נכוחה של מציאות החיים שלנו.
כשאנחנו מתבוננים במציאות במצב התודעתי הרגיל, אנחנו רואים את העולם דרך מסך של הרצונות, התשוקות, השנאות והחרדות שלנו. וזאת אינה ראייה נכוחה.
הבנת הסבל
מה שקובע וחשוב בחווית החיים שלנו אינו כל כך מה יש לנו, מה הצלחנו להשיג או לצבור, וכמה זכינו להתעשר. אלא האם התפתח בתוכנו אופן התבוננות מיטיב שמייצר יופי, שמחה ואהבה.
הסבל נוצר בעיקר בגלל תעתוע, ראייה שגויה ולא נכונה של המציאות. כמו כשאנחנו חושבים שיש לנו בחירה או השפעה על המציאות, באופנים שעל פי האמת אינם בידינו.
הדרך לשחרור
הסוד נמצא בהבנה נכונה של מקורות הסבל שלנו והסילוק שלהם. על ידי כיבוי הרצונות בעלי העוצמה המופרזת שמגיעים יחד עם התמכרות נואשת למה שנדמה לנו שיושיע אותנו. במקום זאת, קבלה באהבה של מה שיש: פלא ונס, על ידי חיבור אל הדממה בתוכנו.
מאוד חשוב לנו להכיר את מקור הכאב שלנו, לשהות בחברתו, להתבונן בו ולדעת אותו. רק כך הכאב מתמוסס. זה קורה גם עם היחס שלנו אל סבל של אנשים סביבנו. ואז מתפתחת בתוכנו חמלה, ונעלמת מחיינו הבדידות הגדולה שכולנו פוגשים בקיום האנושי.
ההבנה של הכל קורה מעצמו
חשוב להבין שהכל קורה מעצמו, כולל מה שאנחנו עצמנו עושים. לכן אין סיבה לכעוס, אין מקום לרגשי אשמה, להיעלב ולקחת דברים באופן אישי. שום דבר לא אומר עלינו כלום!
אולי זה הדבר שהכי חשוב בחיינו לראות ולהבין: אין בנו או בחיינו מישהו שהוא "אני" או "מרכז". מי שחשבנו שמחליט או שולט באירועים, הכל קורה מעצמו.
סיכום
הדרך לשחרור היא דרך ההבנה והקבלה של המציאות כפי שהיא. עלינו להפסיק להאמין למה שהמיינד שלנו אומר לנו. החשיבה מתמקדת תמיד במה שאין לנו.
מה שמיטיב איתנו ומייצר שקט ושלום בתוכנו, זה אמירת "כן!". כשמגיעים אלינו אובייקטים רצויים, אנחנו אומרים: "כן!" וחווים שמחה.
כי הסוד הכי חשוב לשקט הנפשי ולשמחת החיים שלנו הוא שאנחנו צריכים מעט מאוד כדי לחיות בטוב. המפתח נמצא בטפוח מצבי תודעה מיטיבים ולא בהשגת אובייקטים.





🧘♂️